רעיונות מפתיעים, כלים שחייבים והסודות הכי כמוסים שלנו לסופגניות. כנסו, כנסו!

 

חג האור, חג השמן ואפילו חג המכבים – לא משנה איך תקראו לו, מבחינתנו לנצח הוא יהיה חג הלביבות והסופגניות. כאלה אנחנו, גרגרנים. בין אם אתם טיפוסים נוסטלגיים שאוהבים את הלאטקעס הקלאסיות והסופגניות עם ריבת התות, או שאתם דווקא חדשניים וחייבים לנסות את הסופגניות הכי מוגזמות ומטורפות שנראו פה, בטח תסכימו איתנו שזהו החג הכי טעים שיש.

אנחנו מחפשים כל הזמן לחדש, לגוון, להמציא וליצור, ולכן חשבנו מה אפשר לעשות כדי שהחנוכה הזה יהיה קצת אחר. עם אותה מסורת רבת שנים, אבל גם עם טוויסט חדשני ומעניין. אז קבלו רעיונות לשדרוג והגשה, כלים שיעשו לכם חיים קלים, פטנטים שאשכרה עובדים ואף מילה על קלוריות.

לביבה חמה ו(לאו דווקא) מתוקה

אוהבים לביבות תפוחי אדמה, בטטה, קישואים וגזר, אבל רוצים קצת לגוון? במקום להשתמש במגררת (פומפיה) רגילה, השתמשו בסלייסר דק או בקולפן ג'וליאנים, החותך את הירקות למקלות דקים וארוכים, כמו גפרורים. אפשר לטגן את הלביבות כשה'גפרורים' ישרים, או לעצב אותם לצורת עיגול עם מזלג, כמו ספגטי. החיתוך השונה ייתן ללביבות מראה חגיגי יותר.

מחפשים את המחבת המושלמת? יש לנו שלוש כאלה, רק תבחרו: מחבת עמוקה מסדרת Smokeless המהפכנית שמונעת עשן וריח בזמן הבישול והטיגון; מחבת עגולה כפולה שמתאימה להכנת לביבות עם מעט שמן ויכולה להתפרק לשתי מחבתות נפרדות מעולות; ומחבת עם ידית נשלפת שגם נותנת אינדיקציה כשהשמן רותח על ידי כפתור שמשנה את צבעו, וגם מאפשרת הכנסה של המחבת לתנור לאחר הטיגון.

נכון שלביבות מירקות שורש הן הכוכבות של חנוכה, אבל ניסיתם להכין פעם לביבות תירס, טונה או גבינה? יש לכם 8 ימי חג כדי להפתיע כל יום עם לביבה אחרת!

רוצים לאפות את הלביבות בתנור כדי ליהנות מחג בריא יותר? נסו את המתכון הבא: קחו 5 תפוחי אדמה גדולים מקולפים ומגוררים, וסחטו אותם היטב להוצאת כל הנוזלים. הוסיפו לתפוחי האדמה הסחוטים בצל קצוץ דק, 3 כפות שמן זית וגם מלח ופלפל לפי הטעם. צרו לביבות דקות ומהודקות מהתערובת, והניחו בתבנית מרופדת בנייר אפייה (אפשר להבריש את הנייר בקצת שמן או לרסס שמן בספריי). אופים בחום גבוה, 200-220 מעלות, למשך רבע שעה, הופכים את הלביבות ואופים עוד רבע שעה, או עד שהן מזהיבות. שימו לב שאין במתכון ביצים, כך שהוא מצוין גם לטבעונים.

סופגניות או לא להיות

בהכנת סופגניות חשוב להקפיד שכולן יהיו באותו הגודל, ולא רק כי יותר יפה להגיש אותן ככה, אלא כדי שזמן הטיגון של כולן יהיה אחיד. איך עושים את זה? מרדדים את הבצק על משטח מקומח היטב לעובי של סנטימטר וחצי. קורצים מהבצק עיגולים בעזרת כוס או חותכן עיגול, וכך כולן יוצאות זהות! כדי שיצאו לכם סופגניות רכות ואווריריות, חשוב להתפיח את הבצק פעמיים: פעם אחת מיד לאחר שמכינים את הבצק, ובפעם השנייה לאחר שקורצים את העיגולים והן כבר בצורתן הסופית.

במה כדאי להצטייד? סיר לבישול וטיגון שמגיע כבר עם רשת להוצאת הסופגניות מהשמן הרותח, מזרק לריבה וסט צנטרים לזילוף בשביל שיהיו לכם הסופגניות הכי יפות שיש.

צריכים רעיונות לגיוון ולקישוט? בבקשה: כאשר אתם קורצים את העיגולים לסופגניות, קחו חותכן עגול בקוטר קטן יותר וקרצו עוד עיגול במרכז הסופגנייה ליצירת דונאטס. את העיגולים הקטנים תוכלו לטגן כסופגניות-מיני, או ללוש אותן יחד לבצק ממנו ניתן לקרוץ עוד סופגניות.

לא רוצים למלא את הסופגנייה בריבת תות? לא צריך! מלאו אותה בריבת חלב, גנאש שוקולד, קצפת או אפילו קרם פטיסייר. אתם בעניין של הגזמה והפתעה בפה? מלאו כל סופגנייה בשני מילויים שונים, אבל שמשתלבים יחד.

רוצים להרשים עם הקישוט? המיסו שוקולד לבן, צבעו אותו עם צבעי מאכל וטבלו את הסופגניות המוכנות בשוקולד. מעל הציפוי אתם יכולים לזלף קרמים; לפורר עוגיות או חטיף 'מקופלת'; לפזר סוכריות צבעוניות, כדורי 'קליק', שערות חלבה, נשיקות מרנג קטנות, מיני-מרשמלו, שבבי פיסטוק ואגוזים אחרים או תלתלי שוקולד (כך מכינים תלתלים מתוקים: לוקחים טבלת שוקולד שלמה ביד אחת וקולפן ירקות ביד השנייה, ומקלפים לאורך הצד הקצר יותר של השוקולד). יאמי!

וכמו שהבטחנו, הנה שני סודות שמורים וכמוסים לסופגניות, שיודעים אותם פחות אנשים מאשר אלה שנחשפו לסודות האטום של ישראל: הראשון הוא להוסיף לבצק 3 כפות קוניאק על כל קילו קמח – האלכוהול מתנדף בטיגון ולא משאיר עקבות טעם בסופגניות, אבל הוא דוחה את ספיגת השמן בסופגנייה וחוסך לכם צרבת. הסוד השני הוא להכניס גזר שלם (לא מקולף) לסיר הטיגון יחד עם השמן הרותח. הגזר ימשוך אליו את מוקד החום של השמן ויימנע מהסופגניות להישרף. בתום הטיגון תישארו עם גזר חום ומכווץ בתוך הסיר שייראה כמו נקניקייה. לא מומלץ לאכול אותה.

חג שמח וטעים!