סל הקניות שלי
(
)


התנור הביתי הוא כנראה הכלי המתוחכם ביותר במטבח שלנו. הוא יודע להפוך בצק דביק ללחם פריך ונתח בשר קשה למעדן נימוח. הבעיה היא שרבים מאיתנו מפעילים אותו על "אוטומט" ונצמדים להרגלים ישנים שלא תמיד משרתים את חומרי הגלם. בחרנו לצלול לעומק התהליכים שקורים בחום הגבוה ולנפץ כמה תפיסות שגויות.
אנחנו בנעמן פוגשים בשלנים רבים ושומעים לא מעט תיאוריות על אפייה וצלייה. הניסיון שלנו מלמד שלעתים קרובות ההבדל בין מנה טובה למנה בלתי נשכחת הוא הבנה של הפיזיקה והכימיה במטבח. הנה חמישה מיתוסים נפוצים שאנחנו ממליצים לבחון מחדש כדי לשפר את הביצועים שלכם:
טורבו הוא תמיד הפתרון המהיר והטוב יותר.
פתיחת דלת התנור "רק להצצה" לא משפיעה על התהליך.
כל כלי מתכת מתאים לשימוש בתנור.
חום גבוה יותר מבטיח שהאוכל יהיה מוכן מהר יותר וללא פשרות.
אין צורך בחימום מוקדם אם מבשלים משהו ארוך כמו קדירה.
רבים נוטים לחשוב על מצב הטורבו כעל כפתור קסם שמזרז תהליכים. המציאות מורכבת יותר. מצב טורבו מפעיל מאוורר שמפיץ את האוויר החם בחלל התנור. התוצאה היא פיזור חום אחיד וייבוש מהיר של פני השטח של המזון. אצלנו בודקים כל הזמן את ההשפעה של זרימת האוויר על כלי בישול שונים. אם אתם אופים מספר תבניות של עוגיות במקביל הטורבו הוא חובה כדי שכולן יקבלו חום שווה. אבל אם אתם מכינים עוגה בחושה עדינה או סופלה הרוח הישירה עלולה לייבש את המעטפת מהר מדי ולפגוע בתפיחה האחידה. בשרים מסוימים עלולים להתייבש בטורבו במקום להישאר עסיסיים. הכלל המנחה צריך להיות שימוש בטורבו ליצירת פריכות (קריספיות) או לאפייה רב מוקדית ולהימנע ממנו כשרוצים לשמור על לחות פנימית גבוהה במאפים עדינים.
הסקרנות היא אויב טבעי של האופה. אנחנו מבינים את הצורך לראות מה קורה בפנים אבל המספרים מספרים סיפור אחר. פתיחה מלאה של דלת התנור למשך 30 שניות בלבד יכולה לגרום לצניחה של 120 מעלות צלזיוס בטמפרטורת האוויר בחלל התנור. אמנם גופי החימום יפצו על כך בהמשך אבל התנודתיות הזו הרסנית. עוגות עלולות לצנוח ("ליפול") ומאפים שמבוססים על מכת חום ראשונית יאבדו את הנפח שלהם. הניסיון שלנו מראה ששימוש בתאורה פנימית וזכוכית נקייה עדיף בהרבה על בדיקה פיזית. גם כאשר משתמשים בכלים שומרים חום כמו סירים כבדים הטמפרטורה החיצונית משפיעה על קצב הבישול. שמירה על סביבה תרמית יציבה היא המפתח לתוצאות עקביות.
אחת הטעויות הנפוצות היא ההנחה שכל כלי מתכת יכול להיכנס לתנור. מעבר לעובדה שידיות פלסטיק או בקליט עלולות להימס בטמפרטורות שמעל 160 מעלות יש משמעות אדירה לחומר ממנו עשוי הכלי. אצלנו בנעמן שמים דגש רב על פיתוח כלים שיודעים "לעבוד" נכון עם החום. כלי זכוכית למשל מתחממים לאט אבל שומרים על חום לאורך זמן. לעומתם אלומיניום דק מתחמם בשניות ומתקרר באותה מהירות. הבחירה הקלאסית והמקצועית ביותר היא סיר לבישול בתנור שעשוי יציקת ברזל או אלומיניום יצוק עם ציפוי איכותי. כלים אלו אוגרים אנרגיה ומקרינים אותה פנימה אל המזון בצורה שמחקה תנורי לבנים מסורתיים. שימוש בכלי לא מתאים יכול להוביל לחריכה של התחתית בעוד המרכז נשאר נא או גרוע מכך לסדקים בציפוי הכלי עקב הלם תרמי.
|
חומר הכלי |
הולכת חום |
התאמה לתנור |
שימוש אידיאלי
|
|---|---|---|---|
|
יציקת ברזל |
גבוהה ואחידה מאוד |
מצוינת. עמיד בחום קיצוני |
קדירות בבישול ארוך ולחם |
|
זכוכית מחוסמת |
בינונית. אוגרת חום |
טובה עד טמפרטורה מוגבלת |
פשטידות ולזניה |
|
נירוסטה (ללא ידיות פלסטיק) |
מהירה |
טובה מאוד |
צליית בשרים וירקות |
|
חרס / קרמיקה |
איטית ועדינה |
מעולה לפיזור חום רך |
מאפים הדורשים אפייה איטית |
הגישה שלנו למטבח דוגלת בסבלנות. ניסיון לזרז צליית עוף על ידי העלאת הטמפרטורה מ-180 ל-220 מעלות יביא לתוצאה עגומה. החלק החיצוני יישרף ויהפוך מריר לפני שהחום יספיק לחדור לעומק הנתח ולבשל אותו בבטיחות. תגובת מייאר (Maillard reaction) האחראית על ההשחמה והטעמים העמוקים מתרחשת בצורה מיטבית סביב 140 עד 165 מעלות. חריגה דרמטית למעלה מייצרת פחם במקום טעם. בבישול של נתחים גדולים או קדירות דווקא חום נמוך של 150-160 מעלות לאורך זמן מאפשר לרקמות החיבור להתפרק לג'לטין מה שמעניק את המרקם הנימוח שכולנו מחפשים. מחבתות שנכנסות לתנור לצריבה סופית צריכות חום גבוה מאוד אך לזמן קצר ביותר.
אנחנו נתקלים בלא מעט אנשים שמכניסים את התבנית לתנור ורק אז מדליקים אותו במחשבה ש"זה יתחמם יחד". זו טעות קריטית ברוב סוגי הבישול. כאשר הבצק או הירקות נכנסים לתנור קר הם מתחילים "להזיע" נוזלים במקום לקבל מכת חום שאוטמת אותם או מתחילה את תהליך התפיחה. הירקות יהפכו לסמרטוטיים ומבושלים במקום צלויים ופריכים והמאפים יצאו דחוסים וכבדים. החימום המוקדם מבטיח שהמזון יפגוש את הטמפרטורה המדויקת מהשנייה הראשונה. זה נכון גם כשמדובר בעיצוב שולחן מוקפד שבו אנו מגישים את המנה ישירות בכלי האפייה. המראה השזוף והמגרה מתקבל רק בזכות אותה מכת חום ראשונית.
האם חובה להשתמש בנייר אפייה בכל בישול בתנור?
לא בהכרח. אמנם נייר אפייה מקל על הניקיון ומונע הידבקות אך הוא לעיתים פוגע בפריכות התחתית. ירקות שורש למשל יקבלו צריבה טובה יותר במגע ישיר עם תבנית מתכת משומנת. במאפים עדינים הנייר מומלץ יותר.
מה ההבדל בין שימוש בכלי חרס לבין סיר יצוק בתנור?
כלי חרס מתחממים לאט מאוד ושומרים על לחות גבוהה מה שמתאים לתבשילים עדינים. סיר ברזל יצוק אוגר חום רב יותר ומקרין אותו בעוצמה מה שמתאים מאוד ללחמים שצריכים קרום קשה או לתבשילי בשר שדורשים פירוק עמוק של רקמות.
איך מנקים תבנית עם שאריות שומן שרוף מבלי לשרוט אותה?
השיטה היעילה ביותר היא השריה במים חמים עם סבון כלים למשך הלילה. במידה וזה לא עוזר ניתן ליצור משחה מסודה לשתייה ומים למרוח על האזורים הבעייתיים ולהמתין כשעה לפני השפשוף העדין. הימנעו משימוש בצמר פלדה גס על ציפויים מונעי הידבקות.
האם כוסות שתייה מזכוכית יכולות להיכנס לתנור לחימום?
רוב כוסות השתייה הרגילות אינן מחוסמות לטמפרטורות אפייה ועלולות להתפוצץ. יש להשתמש אך ורק בכלים שבתחתיתם מוטבע סימון מפורש שהם מתאימים לשימוש בתנור (Oven Safe). זכוכית רגילה רגישה מאוד לשינויי טמפרטורה.
למה העוגה שלי תמיד נסדקת למעלה?
סדקים בעוגה נובעים לרוב מטמפרטורת תנור גבוהה מדי שגורמת לחלק החיצוני להתקשות לפני שהחלק הפנימי סיים לתפוח. כשהפנים ממשיך לתפוח הוא "שובר" את הקרום. נסו להנמיך את החום ב-10 עד 20 מעלות ולהאריך מעט את זמן האפייה.
הבנה אמיתית של התנור היא לא רק עניין של טמפרטורה וזמן אלא מערכת יחסים בין חומר גלם כלי קיבול ואנרגיה. כשאנחנו מפסיקים לפעול על אוטומט ומתחילים להתחשב במשתנים השונים המטבח הופך למגרש משחקים מתגמל הרבה יותר. הפרטים הקטנים כמו סוג הסיר או ההמתנה לחימום המלא הם אלו שהופכים ארוחה שגרתית לחוויה קולינרית עשירה.
בסופו של דבר הבישול בתנור מאפשר לנו לחזור ליסודות וליהנות מתהליכים שקורים בקצב שלהם. זה המקום שבו אנחנו נותנים לחום לעשות את העבודה הקשה עבורנו בזמן שאנחנו מתפנים לדברים אחרים. שליטה בעקרונות הללו מבטיחה שכל פתיחה של דלת התנור תהיה מלווה בניחוח משכר ובתחושת הצלחה.
